“הזהרו מן הצבועים” (סוטה כ”ב ע”ב)

מר נפתלי בנט עובר מאולפן לאולפן ומספר שבני הישיבות שאינם מתגייסים לצבא (“משתמטים” בלשונו העדינה) הורגים את החיילים.

האמת היא שמשפטים כאלה לא ראויים כלל לתגובה. הם מעידים על אומרם ואמורים לגרום לשומעים לפקפק בבריאותו המנטלית של מי שהגה אותם ואמרם. לו היו נאמרים בכל מדינה היו מובילים את אומרם למעצר ולמשפט. ולו היו נאמרים במדינת ישראל כלפי הערבים היה אומרם הופך למטרה ללינץ תקשורתי ופוליטי. אך כלפי בני ישיבות הכל מותר ובמיוחד כשהאומרם חושב שהדבר יביא לו כמה קולות עלובים נוספים.

אבל יש כמה דברים שניתן ללמוד ממר בנט.

מר בנט למד בישיבת יבנה שבחיפה, ישיבה תיכונית שלימדו בה תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה. כמו הרב רבהון ז”ל והרב ישעיהו נגר-סטולר ז”ל ויבל”ח הרב שלמה קליימן שליט”א. במסגרת שרותו הצבאי הוריד בנט הצעיר את הכיפה מראשו. וזאת למרות שכפי שכולם יודעים הבחור הינו  בעל אופי חזק במיוחד, וכידוע וכמפורסם אמון על דבקות בעקרונות.

מר בנט הוכיח אפוא עד כמה הצבא מסוכן לצעיר דתי, אם בארזים כמוהו נפלה שלהבת מה יאמרו האחרים… וזה קרה עוד בטרם נגס ה”פרוגרס” בכל חלקה טובה. ובטרם יצא חק “השירות המשותף”. קל וחומר בימינו. תדע אפוא כל אם יהודיה, וידע כל בן ישיבה, את הסכנות שבהליכה לצבא, ודמותו של בנט הצעיר תעמוד מול עיניו.

שיעור נוסף:

הכיפה חזרה לראשו של מר בנט אחרי רצח רבין. כשראה איך מאשימים את כלל הצבור הדתי ברצח, החליט לעשות מעשה ולהזדהות עם הנרדפים. והחזיר את הכיפה. כך מתנהג אדם לויאלי! מזדהה עם הנרדף!

כאן באמת יש מה ללמוד. ויש לפנות לכל מי שיש בו קצת אנושיות, לישם את הדוגמה שנתן מר בנט – להזדהות עם הנרדפים ולהצטרף אליהם ולעמוד לצידם. כיום בני הישיבות הם הנרדפים, כשאותו מר בנט החליף עמדה וכעת הוא בעמדת הרודפים. זה אפוא הזמן להצטרף אליהם. אין ספק שמי מבני הישיבות שחשב שהגיע הזמן שיתגייס לצבא. יכול ללמוד מהדוגמא האישית של מר בנט – כשחבריך נרדפים אתה מתיצב לצדם! כך שכל אלה שחשבו שהגיע זמנם להתגייס, אמורים, ממש כמו שעשה בזמנו מר בנט, לשוב ולכבוש את ספסלי בית המדרש יחד עם כל חבריהם הנרדפים. הכיפה שעד היום מתנוססת אי שם סביב ראשו של מר בנט היא כמו דגל שקורא לבני הישיבות: מי לה’ אלי!!

לפני שנים, בהיות מר בנט שר החינוך, אירגן משרדו סמינריון לכארבעים שרי חינוך מארבעים מדינות ברחבי העולם, היתה זאת הפעם הראשונה שאירוע כזה התקיים במדינת ישראל (מדובר בסמינריון לא בביקור בעלמא). הסמינריון נמשך שלשה ימים, ביומו הראשון נלקחו הנכבדים לביקור בכמה מוסדות חינוך, ובשני הימים הנותרים שמעו מגוון הרצאות בנושאים שונים הקשורים לחינוך.

האירוע נפתח בביקור בישיבת חברון. כיון שראש הישיבה היחיד הדובר אנגלית מבין ראשי הישיבה לא יכול היה להיות, פנו לכותב שורות אלה שיקבל את המשלחת בשם הישיבה.

הגעתי בבוקרו של יום לפני השעה 11:00 לרחבת הישיבה שם כבר המתין מר בנט לקבל את פני האורחים. אוטובוסים הגיעו, ומהם יצאו כל אותם שרי חינוך. אמר להם מר בנט: אני שר החינוך, אני אפוא המארח שלכם, אתם הולכים לראות דבר שלא ראיתם בחייכם, לימוד בחברותות!

העלינו את כל המשלחת לעזרת הנשים אותה רוקנו מבחורים בעוד מועד, הם נדהמו למראה שנפרש לעיניהם –  מאות זוגות של בחורים מתנצחים זה עם זה בקולי קולות ללא הפסקה!

הסברנו להם מה עושים שם הבחורים, ולאחר מכן הזמננו אותם לאחד האולמות. שם שמעו כמה שיחות קצרות. כותב שורות אלו דיבר, ראש ישיבת חברון, הרב פרבשטיין שליט”א, נכנס ובירך את האורחים בעברית שתורגמה לאנגלית על ידי מר בנט.

כמו כן דיבר בפניהם פרופ’ מהאוניברסיטה העברית שמר בנט הביא עמו. הוא צילם דפי גמרא ברכות דף ב’ ולימד אותם את המשנה ואת הגמרא, אחרי שלמדו כמה שורות אמר להם כך: מה למדנו? מה עשו החכמים לפני אלפי שנים, חכמי המשנה וחכמי התלמוד? – התווכחו! בדיוק מה שראינו שהבחורים שם למעלה עושים! כי להבדיל מאתנו, שכאשר לומדים למשל אפלטון, לומדים מה הוא אמר, הם לא רק לומדים מה אמרו חכמי היהדות לפני אלפי שנים, הם ממשיכים את הצורה והאופן, הם עושים את אותו דבר באותה צורה, הם המשך ישיר לאותם חכמים.

יפה אמר ויפה דיבר. השאלה היא האם גם אותם חכמים שבני הישיבות ממשיכים אותם נחשבים בעיני אנשים כמר בנט כמי שגורמים למותם של חיילים?

אחרי כמה ימים  פירסם מר בנט שכשארבעים שרי החינוך שקיבלו הרצאות ממיטב המרצים, וראו מוסדות חינוך נוצצים, נשאלו ממה הם התרשמו ביותר התשובה היתה – לימוד בחברותא בישיבת חברון!

אמר לי חבר שמקושר לחלונות הגבוהים בבואנוס איירס, שנשיא ארגנטינה חזר מהארץ כולו התרגשות, ולמרות שהיו לו כאן הרבה רגעים מיוחדים ומרגשים שיא ההתרגשות היה עבורו הביקור בישיבת חברון והמפגש עם ראשי הישיבה.

האם כל אלה התרשמו ממאות בחורים הגורמים חלילה למותם של חיילים?

האם אין גבול לאבדן הדרך של מי שרוצה בכח להיאחז בדעת הקהל כדי שימנו אותו למשרה שתספק את שגעון הגדלות שלו?  האם כל האמצעים כשרים?

מר בנט לא השתנה ואף לא שינה עמדות. הוא פשוט אומר ועושה כל פעם מה שנראה לו, או שאחיתופליו מייעצים לו כאילו יקדמו הדברים אותו אל המטרה שסימן.

הוא שאמר ינאי המלך לאשתו: “אל תתיראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס”, פי’ רש”י מן הצבועים, כלומר שאין מראיתם כתולדותם, אלא צבועים מבחוץ ואין תוכם כברם” (סוטה דף כ”ב ע”ב).