האם יש לקנא בח”כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב – לא בכנסת

ב”ה

מקנא אני בחבר הכנסת פלסנר ואינני מקנא בו.
מצד אחד – מענין לברר בשורשיו, איזו זכות יש לו שזכה לעורר את עם ישראל להתלכדות לתפילה וללמוד תורה. שנים ארוכות לא ראינו כיצד פה אחד מתלכדים כל יראי ה’ מכל החוגים ומכל הזרמים ללחום בפיהם ובלבבם את מלחמות ה’ ולהתחזק בתורה וביראת שמים.
מאידך – איך יעמוד מול הכאב של אישים כמו הרב שטיינמן הרב וואזנר הרב קנייבסקי הרב עובדיה יוסף ורבים כמותם? איך יעמוד מול הקפדתם?
ואם ביחס לחבר הכנסת פלסנר ניתן יהיה להליץ יושר ולומר שאינו מודע לכוחם של חכמים ולכן העז להשתתף בהוכחה שאנו נמצאים בתקופת עקבות משיח שבה החוצפה תגדיל את בעליה. מה יאמרו אישים כמו הרב שי פירון והרב דוד סתיו שבעיצומו של הכאב הגדול שביטאו גדולי ישראל בכתב ובעל פה הוסיפו הם לזרות מלח על פצעיהם ודברו ברבים וכתבו ברבים תוך יצירת רושם של תמיכה מוחלטת בעמדה החילונית המדברת בפטרוניות מתנשאת על עולם התורה ולומדיה. איך לא חששו מגחלתם של חכמים שנשיכתם נשיכת שועל ועקיצתם עקיצת עקרב? האמנם נהיה מוכרחים לומר שאינם כל כך מודעים למשנה או אינם כל כך מאמינים בה. ואם יאמרו שיש כאן וכוח של בית מדרש איך וכוח זה מתנהל כשצד אחד מדבר בבית מדרש וצד שני מדבר מעל כל במה חילונית ותחת כל מקרופון רענן כשניגוניו כה ערבים לאזני אלה שכה מכאיבים לגדולי ישראל?
המסקנה המתבקשת היא שלמרות שגרמו להתעוררות גדולה ויש בכך לכאורה זכות כלשהי – אני איני מקנא בהם.

ברית מילה גיוס בני ישיבות והרב אלישיב – לא בכנסת

אומר אני לילדי: אל תתרמו את עצותיכם במקום שלא התבקשתם.
אמנם לא התבקשתי אך בכל זאת איני יכול להימנע מלתת כמה עצות לידידי חברי הכנסת היהודים (אופס… סליחה – החרדים)
א.      אל תדברו על הרב אלשיב בכנסת, אין המקום ראוי לכך. ואמרו זאת: אמרו שלאור העובדה שישנם שם אנשים שעשו כל מאמץ לפגוע במה שהיה צפור נפשו של הרב אלישיב זצ”ל ובמה שהוא סימל, כל עוד שהם יושבים שם ואולי כל עוד שהמערכת של ה”מדינה היהודית” מאפשרת שכאלה יהיו חברי כנסת, אין הבית הזה ראוי ששם הרב יישמע בו.

ב.      בענין חוק הגיוס, יש להדגיש כי אין לוותר אפילו על קוצו של יוד גם אם יש דברים שבימים כתיקונם היה מקום לדון עליהם ואפילו ליזום לקדמם. כרגע הכל בטל. שכן בשעת גזרה אפילו על “ערקתא דמסאני” – שרוך נעל בצבע מסוים אם נהגו בו יהודים, יש לההרג ולא להחליף. גם בענייננו יש לומר בקול צלול – זו שעת גזרה וזו כל מגמתכם.

ג.       האיש החביב הזה יעלון נחשב כטוב שבכולם – יש לקחת אותו הצידה ולומר לו: חביבי דברת שטויות, אמרת כי אין חלוקה שוה בנטל, כיון שבני ישיבות לא הולכים לצבא ואולם אי אפשר לשנות זאת, טעית באחת, אכן אין חלוקה שווה בנטל אבל בכיוון ההפוך…

ד.      בגרמניה גזרו על ברית מילה ובארץ מוכיחים יהודים שאינם מבינים מה זה לימוד תורה ומהו עם יהודי וגוזרים על ביטול העם היהודי. מה יותר חמור?