לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.

כהן גדול תפקידו לכפר. שיא תפקידו – בכניסתו לבית קדשי הקדשים אחת בשנה – ביום הכפורים, זה רגע השיא של יום הכפורים, רגע הכפרה. כהנים גדולים רבים שלא היו בדרגה הראויה – קרסו שם בבית קדשי הקדשים כרעו ונפלו. את דרכם החוצה מצאו בזכות חבל שנקשר לרגליהם. בלילה, במוצאי יום הכפורים התקיימה הלוויה. “הסדר” זה נמשך מאות בשנים שכן מאות כהנים גדולים התחלפו בקצב מהיר וסיימו את חייהם שם בבית קדשי הקדשים.

לא קל הוא התפקיד – לכפר על העם. מבין האמצעים שהורתה תורה להקיף בהם את הכהן הגדול, בגדי הכהונה הם המבטאים את הכפרה. הם כלי המיגון מפני החטא הדורש את עונשו.

שמונה בגדים היו לכהן גדול: הציץ, והמצנפת, הכתונת האפוד והחושן, האבנט המכנסים והמעיל. כל אחד מהם מכפר על חטא אחר – המכנסים מכפרים על גלוי עריות, והכתונת על שפיכות דמים, הקשר בין הכתונת המכסה את הגוף לשפיכות דמים מובן שהרי הכתונת היתה עשוי שש – פשתן ושפיכות הדמים הראשונה היתה מעשהו של קין והכל בגלל זרע הפשתן שהביא כקרבן ולא התקבל וכבר הסברנו כי פשתן זה מבטא את מידת הדין. החשן – על עוות הדין והמעיל על לשון הרע.

בגדים מכפרים. הרי החטא הראשון – חטא אדם הראשון – היה למעשה בגידה ומעילה, בגידה של הרעיה בדוד, ומעילה באמון שנתן הקב”ה באדם בהניחו אותו ליד עץ הדעת ללא מחיצה והוא מעל באמון זה ואכל…

אחרי החטא באה הבושה, ולכסות את הבושה בא הלבוש – כיסוי לבושה. הבגד, הינו אפוא תוצאה של הבגידה והמעיל תוצאה של המעילה.

כפרה משמעותה כיסוי ככתוב “וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר”, וכמו שנאמר “אשרי נשוי פשע כסוי חטאה”

תפקיד הבגדים לכסות את הגוף, להיות כסוי לבושה, הם נולדו ביום בו חטא האדם, הכהן הגדול מאחיו – שמי כמוהו יכול ואמור לכפר על האדם הגדול בענקים לובש בגדים שמבטאים את הכפרה.

מעל כולם נמצא המעיל – זה שבא לתקן את המעילה, מעיל זה בא לכפר על לשון הרע – והרי לשון הרע הוא אבי כל החטאים, לא בכדי בחר הנחש דוקא בכלי זה – לדבר לשון הרע על בורא עולם – כדי להשיג את מטרתו, זה היה הנשק החזק ביותר שבאמתחתו, לשון הרע הוא הפוגע באדם שבאדם – בלשון בכח הדבור.

המעיל שמכסה את הגוף כולו מחפה עליו ומכפר על החטא – מכפר על חטא המעילה באמון, ניצול כח הדבור המיחד את האדם – המדבר – לרע.