האיש המאושר ביותר השבוע אמור להיות נפתלי בנט

הוא הסביר לכל מי שהיה מעונין לשמוע, עד כמה הוא השתוקק שתקום ממשלת ימין בהשתתפותו כשר אלא שכשהדבר לא הצליח נאלץ בעל כרחו לעשות דבר שכלל לא חשב עליו ולא רצה אותו, להתנדב להיות ראש ממשלה כדי להציל את המדינה. ועדין לבו נשאר בימין והיה מעדיף ממשלה על טהרת ה”ימין”. ואל יהיה קרבנו קל בעיניכם, להפוך את הבית לבונקר, להיות מוקף כל העת באנשים קשוחים חלקם חמושים בגלוי וחלקם בסתר וכולם חמושים בהבעת פנים חתומה. לא לצעוד צעד אחד מבלי לתאם עם השב”כ. להיות כל הזמן תחת עינה הצופיה של התקשורת, לנסוע בעצם השבת, היקרה לו כל כך, לרסן את פוטין שהרי איש בעולם לא היה מסוגל לעשות זאת מבלעדיו, והרי זה פקוח נפש של כל העולם כולו… להתבזות כל הזמן עם תמונות לא ממוקדות כשהוא צריך לשמש גם כאמרגן וגם כבמאי וגם כמפיק. ומעל הכל, להאלץ לומר דברים נחוצים גם אם אינם קרובים כל כך לאמת וזאת כדי להציל את המדינה, ולעמוד נוכח כל מיני ערב-רב שלא מבינים להבחין בין שקר אסור לשקר מותר.

והנה עתה חלומו התגשם… יש ממשלה על טהרת הימין והמסורת. וזאת בזכותו, בזכותו הצבור מאס ביצור הכלאים של “שינוי- ריפוי-שיסוי-גינוי-דיכוי וכו’ וכו’ ובמקומו באה ממשלה חדשה עליה חלם ולא זכה להגשים.

בזכותו של האיש שאת כל ההבטחות שהבטיח לאנשים שבחרו בו ושציפו שימלא ולו אחר משהו מהן – הפר. והדבר היחיד שמילא אחריו ולא עוד אלא לפנים משורת הדין, היה הדבר המרכזי שמצביעיו לא חפצו בו ואף בחלו בו, – הסכם הרוטציה עם לפיד. אותו קיים למגינת לבם של בוחריו כאן התגלה לפתע כאדם העומד בדבורו… והוא שהיה הקש ששבר את גב המפלצת הזו בעלת שני הראשים.

ניתן לסכם ולומר שאמנם ממשלת חלומותיו הימנית לא הוקמה על ידו, אך לפחות הוקמה על גבו.