הפרידה מר’ חיים – הפגנת המיליון

להתכנסות העצובה והשקטה בבני ברק ללווייתו של רבנו חיים קנייבסקי זצ”ל יש משמעויות רבות. היא מפריכה את כל העלילות על הצבור החרדי. היא מראה את סדר העדיפויות שלו  ובאופן נדיר גם המשטרה וגם מערכות התחבורה פעלו בכבוד ביעילות וברגישות יוצאים מן הכלל. גם העיתונות הכללית כיבדה ונתנה במות נכבדות לאיש ולכבוד אשר עשו לו במותו.

אין ספק שאחרי מיטתו של רבנו יש לדבר על דבקותו הבלתי מתפשרת בכל ענפי תורה והלכה. זאת עשינו בלילה שאחרי הלוויה ברדיו קול חי ומעל במות נוספות. במאמר זה רציתי להאיר נקודה צדדית.

הפוליטיקאים השונים, כולל האיש המכונה “ראש ממשלה” המעודד את חבריו להרוס כל חלקה טובה במעט היהדות שקיימת במדינה, מיהרו להביע את תנחומיהם וכללו בדבריהם מילות הערכה כפי ששמו בפיהם יועציהם וכותבי הנאומים שלהם.

להם נאמר שהצבור המבכה את מותו של הרב והמבין את גודל האבידה מוותר להם על המילים הריקות. לאור מעשיהם ופעולותיהם, מילותיהם מתקבלות כמדקרות חרב.

אמנם יש מקום לשבח גם מילים טובות בבחינת “שכר שיחה נאה”, וכך אנו נוהגים בדרך כלל, אבל בסיטואציה בה אנו נמצאים המילים האלו הן בבחינת לועג לרש.

האנשים האלה לוחמים כל השנה נגד כל מה שהרב קנייבסקי זצ”ל מייצג, עושים הם הכל כדי להצר צעדיהם של בני הצבור שמיליון מבניו טרחו ובאו ללוויה מתוך כאב אמתי והזדהות עמוקה עם דמותו של הרב ועם מה שהוא מייצג. וכדי לפגוע בכל מה שהיה כה חשוב וקדוש לרב. יתכבדו אפוא ויישבו בבתיהם יעשו את חובתם לאפשר למיליון אזרחים לממש את זכותם האזרחית לבוא ללויה בשלום ובנחת שעל כך מקבלים משכורת וישתקו!!!

המילים הריקות שלהם שאינן עולות בקנה אחד עם מעשיהם אינן מהוות יותר ממס שפתים.

גיסו של מרן הרב יצחק זילברשטיין בלויה ציטט בלויה פסוק משיר השירים ועליו מדרש. הפסוק אומר “אשכול הכופר דודי לי” ואמרו מי שהוא בבחינת אשכול – איש שהכל בו, כפי שהיה מרן, יכול לומר לדוד – לקב”ה – לא!!! אל תתן לרשע תאוות לבו זממו אל תפק… יכול הוא לומר לקב”ה למנוע בעד אלה המנסים לכלות את עם ישראל.

איני יודע מה התכוון הרב זילברשטיין לומר, יודע אני מה כלול בדבריו. אדם כמו הרב קנייבסקי יכול לומר לקב”ה לעצור בעדם של אותם שועלים קטנים המחבלים בכרם ישראל שמנסים להרוס את שלמות העם והמשפחה שמנסים לפגוע במקום שריד בית מקדשנו בשבת ובפסח ובכל קדשי ישראל. (בשעה שהחלה ההולויה שהיתה מעין יום כפור בנעילה, עם תפילת י”ג מידות ו”אזכרה אלוקים ואהמיה” מצא “שר הדתות” לנכון להעביר את רפורמת ההתבוללות שלו בישיבת ה”שרים”). והנה הם פותחים את פיהם ומלהגים דברים שכלל אינם מתכוונים להם. הרי גם אם מי מהם הלך פעם לביתו של הרב היה זה מסיבות פוליטיות ולא מסיבות של הערכה, לא כדי לקבל עצה ובודאי לא כדי לקבל הוראה ואף לא כדי להתברך. הצבור מכיר אותם ואת הציניות שלהם…וגם על כך נאמר “ולרשע אמר מה לך לספר חוקי…”

ודאי שאנשים המייצגים את הצבור לא יוכלו לומר את הדברים הנ”ל שכן אמר מי שאמר שבכלל האיסור להתגרות באומות קיים האיסור להתגרות בשליטים של מדינת ישראל כי גם מדינת ישראל בכלל אומות…. אבל לי כאדם פרטי, ושאינו מייצג שום דבר רשמי מותר לומר את האמת. גם אם אינה בבחינת “פוליטיקלי קורקט”.

ואם יאמרו את האמירות הרגילות של אחדות וקירוב וכו’. הנה שיעור נוסף שלמדנו בלוויה. ממקום עומדי בין הדבקים מאחד מרחובות בני ברק יכולתי לראות את כל סוגי היהודים, חובשי כל הכיפות והכובעים, וגם כאלה שהכיפה שעל ראשם היתה כיפה של כבוד המת, ומבני כל העדות.

ולפתע הבנתי. כמה ריקות המילים שכה הרבה שמענו במיוחד בזמן האחרון על פשרות שמביאות אחדות… מתברר שאדם כמו הרב קנייסקי שלא הכיר פשרה מהי כי הכיר את האמת המוחלטת יכול לאחד סביבו את כולם.

כל אלה שהגיעו ללויה ורבים רבים שלא הצליחו להגיע אך ליבם היה שם יודעים שכל הנושאים העומדים על הפרק כמו גיור וקדושת  הכותל עמדו אצלו בחשיבות גבוהה ביותר. 

ומעל הכל עמד למוד התורה! רבנו לימדנו בעצם הנהגתו שלמוד תורה הוא אבי כל הדברים החשובים. גם בעת הקורונה כשלכולם היה נראה כי חייבים לסגור את בתי הספר ובכללם את תלמודי התורה עמד הרב על כך שתלמודי התורה יישארו פתוחים, רבים פערו פיהם לדבר בגנותו, אך דבריהם לא הצליחו לחדור לחדר הקטן ברח’ רשב”ם שהיה מרומם מעל כל ענייני העולם השפלים. (לימים הכירו הישרים שבהם  כי גם בזה הרב צדק ומיהרו לחקות את הדוגמה שנתן).

ואם זו היתה דעתו ביחס ללימוד של ילדים רכים, תינוקות של בית רבן. על אחת כמה וכמה כשמדובר בבני ישיבות בבת עינם של גדולי ישראל בכלל ושל רבינו בפרט. הרי ביחס אליהם הייתה דעתו שיש לקרוא את הפסוק “אל תגעו במשיחי”. הרעיון להוציא בני ישיבות לגיוס בתנאים כאלה או אחרים, היה בעיניו מוקצה מחמת מיאוס וכפירה בעיקר ויותר מזה – טפשי ומרושע.

מיליון האיש שהלכו אחרי מיטתו, שטרחו ובאו מכל קצות הארץ וביניהם כאלה שקמו בעוד לילה ואחרים שלא שכבו כלל לישון. זעקו בקול גדול את זעקת התורה ולימודה את זעקת ההלכה הטהורה ושמירתה. אין איש מבין מנהיג צבור כלשהו שזוכה להכרה שכזו. בכל חברה נורמלית היו מבינים שאי אפשר באבחת כח פוליטי מקרי להתעלם מכל אלה.

ולכן כל אלה שמידי פעם פוערים פיהם וגם פועלים לגיוס בני ישיבות ולשינוי עקרונות ההלכה מוטב שיישתקו ולא ירבו לדבר דברים בשבחו אחרי מותו.

לאחרונה דובר על הפגנה של מיליון איש כמחאה נגד כל פעולות הממשלה נגד היהדות יש לראות בלוויה זאת הפגנה בדיוק על הדברים האלה.

רק אדם נאלח וחסר כל תודעה אנושית ודמוקרטית יכול להתעלם מזעקתם של מיליון איש (המייצגים מאות אלפים נוספים שלא יכלו לבוא. למשל, בלויה השתתפו מעט נשים (יחסית) כך שניתן בהחלט להכפיל את המספר) מנצל כח פוליטי שהושג בדרכי ספסרות בסגנון שלא מקובל בין אנשים הגונים, כדי להשליט אג’נדה שלו ושל כמה מחבריו ולהתעלם מזעקת ההמונים הקוראת לו הרף!!