חילונים אנרכיסטים נמאסתם

בספר “דברים שבעל פה” לחיים נחמן ביאליק, מופיע תיאור ביקור שערך המחבר אצל אחד העם (אשר צבי גינצבורג שהנחשב ל”אבי הציונות הרוחנית”) בסוף ימיו של הלה, וכך מתאר ביאליק:
“שפכתי לפניו את לבי על המצב כאן בא”י ומצב היהדות בחו”ל. אמרתי לו: יש לפעמים רצון ללבוש טלית ותפילין וללכת לבית הכנסת, ולהתערב עם כל היהודים הנושאים עדיין עול מצוות אלה. אמר לי: אי ידידי, אם יש רצון כזה, שמע לקול לבך, עשה מה שלבך מצוה לך. אילו הייתי עתה צעיר הייתי נוהג בהרבה מן הדברים מנהג אחר לגמרי. …ואז נתרגש. עצם עיניו, פניו אדמו כבהתקפת-עצבים. בקול חלש, אבל צלול, אמר: ידידי הדליקו עוד הפעם את אש הקודש. אם האש תכבה, יעזבוכם כל הצעירים, יברחו מכם, יירקו עליכם. מה להם פה ומי להם פה בלי אש הקודש הבוערת בלבם?”

על משקל דבריו של ביאליק. ובכיוון ההפוך: לפעמים, נוכח מה שאנו רואים ושומעים לפנינו, מתעורר רצון לומר הפוך מדבריו. אצלו התעורר הרצון לשבור את החילוניות בה שקע, ולחזור לטלית ולתפילין ולאנשים הנושאים בעול מצוות אלה. ואצלינו מתעורר לעתים הרצון ההפוך, הרצון לזעוק ולומר: חילוניים אנרכיסטים קחו! קחו הכל! עשו מה שאתם רוצים, תחריבו הכל. שבת, כשרות, משפחה, ייחוס. הכל הכל, חיו חיי הפקר, הרבו ממזרים, עשו כל תועבה, הרסו את קורטוב אווירת היהדות הרדודה שעוד קיימת, קחו הכל, ועזבו אותנו לנפשנו. אנו נחיה את חיינו. ואם גם זה לא תאפשרו לנו  נשאיר אתכם לבד, וזהו. וכבר אמר בזמנו הרב שך זצ”ל: “עד היום הגננו על הארץ הזאת על ידי לימוד התורה שלנו עתה מאיימים עלינו, אם לא יתנו לנו ללמוד ארים את יד ימיני ואומר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני ואקרא לכל בני התורה לבוא אחרי לחוץ לארץ…” תהנו לכם עם כל האישים המפוקפקים שבחרתם להנהיגכם, ותפסיקו לעשות פרצופים כאילו עושקים אתכם ומאמללים את חייכם, ואנחנו נלך אחרי אלוקינו, ומי שירצה להצטרף אלינו תבוא עליו הברכה.

ואין אלה דברים בעלמא. כותב השורות העלה כבר לפני שנים רעיונות מעין אלה לפני מורנו ורבנו הרב אלישיב זצ”ל ואמר לו: אולי נפריד את היהדות מהמדינה והכל יבוא על מקומו בשלום. הרי כל המאבקים האלה (שבת כשרות דיינות וכו’) אינם בשבילנו, אלא בשביל צורתה של המדינה, ועבור הצבור שאינו שומר תורה ומצוות. ואם הם לא מעוניינים ועוד מציקים לנו ומנסים להצר צעדינו, למה זה אנחנו?

ענה הרב: יש לנו אחריות על היהודי שברחוב יפו. אותו יהודי שהקשר הרופף שלו ליהדות מתבטא ומצטמצם בכך שהוא חי במדינה הנקראת יהודית, ניקח לו את זה, לא הוא ולא ילדיו ימצאו דרכם אל היהדות. ולכן אנו מתבזים ונאבקים מאבק שכל כולו לטובת אלה שנלחמים בנו…

האם גם היום, נוכח ההידרדרות בכל התחומים, ונוכח עזות הפנים של עסקני החילוניות החפצים לשבור כל מוסכמה, היה הרב אומר את אותו דבר? מי יודע?

מה שנראה שרבים מאד מאלה הלוחמים בנו היום, ובוודאי מקרב ההמונים שאותם הם כביכול  מייצגים, ברגע שהיו רואים כי באמת משאירים אותם מעורטלים מכל צורה יהודית, והדמויות ה”רוחניות” היחידות שתישארנה עמם הן אישים בדמותם של הראביי הרפורמי והפרופ’ הקונסרבטיבי, היו מתעשתים והיו מגיבים משהו מעין מכתבו של ויליאם אייקין שהתפרסם לפני למעלה משלושים וחמש שנה בזמן חרם הנפט שהטילו מדינות ערב על מדינות המערב בעקבות מלחמת יום הכפורים.

חרם הנפט שהיכה מעט בכלכלת ארה”ב גרר אחריו כתובות גרפיטי בכל רחבי ארה”ב, שקראו: “יהודים לכו הביתה, לא רוצים יהודים, רוצים נפט”. גוי לא מוכר בשם ויליאם אייקין פרסם בעתון “קולורדו ספרינגס”, מכתב למערכת. תוך שבועיים, כמו אש בשדה קוצים, התפרסם מכתבו במאתיים עיתונים בארה”ב. כה אמר ויליאם אייקין:

יהודים לכו הביתה!

“יהודים לכו הביתה! אבל ישמור האלוקים לו הייתם סבורים כי התבטאות זו של כמה אנשים חולניים מבטאת את דעתם של כל האנשים באמריקה הנפלאה הזו וכולכם הייתם מתחילים לארוז חפציכם ועוקרים!

יהודים לכו הביתה! איננו רוצים יהודים, רוצים נפט! אבל לפני שאתם עוזבים, האם תעשו לי טובה? האם תשאירו מאחריכם את נוסחת החיסון של ד”ר יונה סאלק, הן לא תרצו שילדינו יחלו בשיתוק ילדים!

האם תשאירו מאחריכם גם את היכולת שהוכחתם, בשלטון, במדיניות, את כח השכנוע שלכם את הספרות הטובה, את המזון המשובח והשאירו לי גם את שאיפתכם העזה להצלחה, ואנא רחמו עלינו, אנא למדונו את הסוד כיצד לפתח גאונים כמו איינשטיין ושטיינמץ וכמו רבים אחרים שסייעו בידינו, ככלות הכל אנו חייבים לכם ביותר, עבור פצצות האטום ולוויני המחקר ואולי אנו חייבים לכם גם את עצם העובדה שאנו עדיין בחיים במקום להתבונן מעומק קברינו כיצד היטלר עליז וזקן עובר ברחובותינו במתינות בתוך אחד הקדילקים שלו.

בדרככם החוצה יהודים האם תעשו לי עוד טובה? האם תעברו על יד ביתי ותקחוני עמכם? אינני בטוח שאוכל לחיות בבטחה בארץ בה אינכם נמצאים, אם אי פעם תצטרכו לעזוב, תעזוב עמכם האהבה, תעזוב עמכם הדמוקרטיה, ובעצם הכל יעזוב עמכם – האלוקים יעזוב עמכם! אם תעברו על ידי ביתי אנא האטו את המהירות תצפרו כי גם אני הולך עמכם… “

יש להניח, שהרבה מבין אלה שחברי הכנסת חסרי האחריות, הנאבקים להרס הסממנים היהודיים האחרונים של המדינה היהודית ולרדיפת לומדי התורה שבתוכה, מייצגים אותם, יתעשתו עת נכריז על פרידה מוחלטת מהם, ויגיבו בתגובה הדומה לזו של ויליאם אייקין. לפתע יכירו כי בלי החרדים הקיצוניים והשנואים האלה, שום דבר לא יקשר אותם עוד עם עברם. מאומה לא יזכיר להם את בית סבא, ובודאי שעתידם היהודי של ילדיהם יהיה מוטל בספק גדול.

לא מכבר אמר אחד מראשי השמאל מי שהיה פוליטיקאי שמאלני בכיר ומוכר, ששמח הוא שחי הוא במדינה יהודית כי אחרת מה יבטיח שבנו לא יתבולל…

כי אחרי הכל הנשמה היהודית ודאי מרגישה שהזכות היחידה שיש לנו על ארץ ישראל היא יהדותנו, והדרך היחידה לבטא את אותה יהדות היא על ידי תורה ומצוות, ולפחות סממנים מהתורה ומהמצוות, וכי השומרים האמתיים של העם היושב בציון הם לומדי התורה.

גם הם כמו ביאליק ואחד העם יבינו עת יעמדו מול תוצאות מעשיהם כי פניהם לאבדון ולחדלון.

לסיכום: עלינו להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי כל המאבק הוא לטובת אלה הנאבקים נגדנו, לטובת האנרכיסטים החילוניים עצמם. ובראש ובראשונה עלינו להבהיר זאת לעצמנו ולהפסיק לחוש כאילו במידה ולא נצליח במאבק ניפגע באופן אישי. אכן, נצטער מאד שהם יִפָּגעו ושיהדות צאצאיהם (וכן יכולת הצאצאים לבוא בקהל וד”ל) תוטל על כפות המאזנים ותהיה בספק גדול.