לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?

יהדות מזויות שונה- הרב מרדכי נויגרשל- תמונת פוסט

התורה אומרת “אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם..” סדרת ברכות גשמיות על קיום המצוות, ואף מילה לא על השכר הרוחני שמצפה בעולם הבא למקיים המצוות.

מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?

הכלי יקר מביא בשם האברבנאל שמונה הסברים שאמרו רבותנו הראשונים בהסבר ענין זה:

  1. דעת הרמב”ם (בהלכות תשובה) מה שהתורה כותב הוא הסרת המונעים בלבד, אם אדם יקיים מצוות יסיר הקב”ה ממנו את כל המעכבים כחולי ורעב וכד’. ושכר לא הוזכר כאן כלל כדי לחנכו לעבוד לשמה ולא לשם השכר וכמאמר אנטיגנוס איש סוכו (אבות א’) אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס”
  2. האבן עזרא – התורה לא כתבה דבר אודות השכר הרוחני כיון שהמוני העם, שגם להם ניתנה התורה לא יבינו ממילא מאומה.
  3. הרמב”ן ורבנו בחיי – התורה לא כותבת דבר שאין בו חידוש, הנפש שמקורה מן העליונים אין כל חידוש שתחזור אל העליונים ותהנה משכר רוחני בעולם הבא ואין צורך לכתוב זאת מה גם שהתורה כתבה עונש כרת לעוברים כמה עברות, וממילא אם לא יעבור עברות אלו שענשן כרת יגיע לארץ החיים לחיי נצח. ואולם בשכר גשמי יש חידוש, שעל מצוות רוחניות זוכים לשכר גשמי. לכן כתבה התורה את השכר הגשמי.
  4. רבנו ניסים – רצתה התורה לכתוב שכר שניתן לבחינה בעולם הזה כדי להראות למפקפקים את ערכן של המצוות ואילו היתה מדברת על שכר רוחני בעולם הבא היו המפקפקים אומרים שהתורה הרחיקה עדותה ולא ניתן להוכיח או להכחיש את הבטחותיה. וכבר הבטיחו הדתות השונות שכר בעולם הבא ובכוזרי התריס נגדן ואמר שלא ראה איש שואף להגיע מהר לעולם הבא עקב ההבטחות ההן.
  5. הכוזרי – התורה מבטיחה הבטחות בנושאים המושכים את לב בני האדם ורוב בני האדם נמשכים אל הענין הגשמי.
  6. רס”ג ורמב”ם במורה נבוכים – כיון שהתרגלו להעמיד כוונים לשמים לעבודה זרה והאמינו שזה עוזר לגשמים רצה להבטיח להם שעבודת ה’ תביא גשמים ואין צורך עוד באותן עבודות זרות.
  7. כוזרי ורבנו ניסים בדרש החדש – כיון שנאמר והתהלכתי בתוככם – שתהיה שכינה בתוכם, יעשו קל וחומר אם בשעה שהם בתוך הגוף שבאופן טבעי מעכב את השרית השכינה שורה שכינה בתוכם קל וחומר שכך יהיה בשעה שיגיעו לעולם הבא וכבר לא יהיה גוף לעכב.
  8. עיקרים ורמב”ן – הבטחות רוחניות הן לכל פרט פרט, כל אחד מקבל את חלקו שלו בגן עדן ואילו כאן מדברים על הכלל, לכלל ניתנות הברכות הגשמיות.

והיה מקום להוסיף ולומר שכיון שכל הברכות האלה נאמרות לעם ישראל היושב בארץ ישראל, הרי בארץ ישראל גם הברכה הגשמית – רוחנית היא, ולפחות בידי כל אחד להפוך אותה לברכה רוחנית וזאת בשלשה דרכים:

  1. קיום מצוות התלויות בארץ . כל הברכה החקלאית הופכת לכלי לקיום אותן מצוות.
  2. הקדשת הברכה החומרית לכלי להצלחה הגשמית, משתמשים בכל ההצלחה הכלכלית כדי לעסוק בתורה ולהתעמק בה. וכמובן, לתמוך בלומדי תורה ביד רחבה או אז כל הברכה הגשמית –רוחנית היא בעצמה ואולי לכן סמכה תורה ברכות אלה לפסוק “אם בחוקותי תלכו” שדרשו חז”ל “שתהיו עמלים בתורה.
  3. ולמעלה בקודש, אנשי מעלה יכולים לעסוק בעיסוקים הנראים כגשמיים ועיניהם וליבם למעלה בעולמות העליונים.