לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.

לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.

“וזאת התרומה אשר תקחו מאתם: זהב וכסף ונחושת… ועורות אילים מאדמים…” אומר הכלי יקר:

“ובמדרש תנחומא מסיק, זהב כנגד מלכות בבל שנאמר (דניאל ב לח) אנת רישא דדהבא, וכסף כנגד מדי שנאמר בו ועשרת אלפים ככר כסף וגו’, ונחשת כנגד מלכות יון שהיא פחותה מכולם, עורות אלים מאדמים כנגד מלכות אדום כו’ אמר הקב”ה אע”פ שאתם רואין ד’ מלכיות מתגאות ובאות עליכם חייכם שאני מצמיח לכם ישועה מתוך השעבוד, מה כתיב בתריה שמן למאור זה מלך המשיח שנאמר (תהלים קלב יז) שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי וכתיב (ישעיה ס א) קומי אורי כי בא אורך, ועל מדרש זה וכיוצא בו תמהו רבים שהוציאו המקרא מפשוטו ולפתרו על ד’ מלכיות?

…ולי נראה שגם בעל מדרש זה סובר שהכל כפשוטו, ואינן מרמזים כלל על ד’ מלכיות אך שדעתו לפרש על מה זה הראה הקב”ה לנבוכדנצר הרשע כל ד’ מלכיות וכי נמשלו לזהב וכסף ונחושת וברזל, וכי הרשע הגון לכך שיודיעהו הש”י מה שיהיה אחריו, אלא ודאי שכוונתו היתה לתועלת ישראל כדי שידעו שיש בידם זכיות אשר בכחם יוכלו לעמוד כנגד כל ד’ מלכיות אלו ושלא יוכלו לכלות את ישראל, כי מלכות בבל נמשל לזהב ויש לישראל כנגדה מצוה אחת שעושין בזהב והוא זהב התנופה וזהב זה הוא כנגד מלכות בבל לשון כנגד מורה שזהב זה מתנגד אל אותו מלכות שנמשל לזהב, וכן כסף כנגד מדי, וכן נחושת כנגד יון, וכן עורות אלים מאדמים כנגד אדום שהמשיל לברזל כי ממנו עושין החרב המאדים, ובנין אב לכולם מה שמצינו במסכת מגילה (יג ע”ב) אר”ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקלי המן, ומכאן ראיה שכסף זה בא להקדים את המן דהיינו מלכות מדי, כך זהב זה בא להקדים את נבוכדנצר, ונחשת זה בא להקדים את יון, ועורות אלים מאדמים להקדים את אדום”

בזכות הזהב שבמשכן ובמקדש נצחנו אפוא את בבל בזכות הכסף את פרס הנחושת נצחה את יון והעורות המאדמים את אדום.

ובזכות מה ננצח את ישמעאל?

ונראה לומר, שאם כנגד אדום יש לנו את העורות כנגד ישמעאל יהיה לנו את הצמר – “תכלת וארגמן ותועלת שני ושש ועזים” ויפה אמר שעורות כנגד אדום שהרי בגדי עשיו החמודות בהם רימה את אביו ואחז את עיניו הם הם בגדי אדם הראשון – כותנות העור. ובזכות זה זכה עשיו לשלטון עלינו לעתים מזומנות, יפה הוא שכנגד העור הזה אנו מציבים את עורות האלים. ובמיוחד שעורות אלה מהוים את מעטפת המשכן החיצונית והרי כל כולו של עשיו הוא החיצוניות – כי ציד בפיו…

ומתאים לישמעאל שכנגדו יוצג הצמר תכלת ארגמן תולעת שני ו..עזים הרי בצאת יוסף לגלותו מכרוהו אחיו ל”ארחת ישמעאלים” ה”באה מגלעד” ומיד אחר כך טבלו הכתונת בדם “שעיר עיזים” בספרנו “גלות ישמעאל” הראנו כי מלבד הישמעאלים עצמם גם העקרבים שמלאו את הבור מיצגים את ישמעאל (רמ”ע פאנו – ישמעאל נולד במזל עקרב) וגם שעיר העזים, שכן בסוכות מקריבים 70 פרים כנגד 70 אומות העולם ואומר הגר”א כי חציים כנגד עשיו וחצים כנגד ישמעאל וסימנך: כל מקום שכתוב בצד הפרים שעיר עזים – הפרים הם כנגד ישמעאל… ובאמת מתאים לישמעאל להיות מיוצג על ידי צמר שכן צמר מבטא חסד והיא מידתו של ישמעאל – חסד בקליפה.

ואמנם יחד עם מיני הצמר מופיע גם השש הלוא הוא הפשתן! והנה החבור בין קין והבל שהביא חרבן לעולם היה חבור בין צמר ופשתים, הבל הביא מבכורות צאנו – צמר  ואילו קין הביא זרע פשתן והוא מקור האסור ללבישת שעטנז, שכן החבור בין צמר ופשתן הינו חבור עדין ומסוכן. המעין בספרנו גלות ישמעאל יראה שגלות ישמעאל היא למעשה חבור בין עשיו וישמעאל והנה חבור זה מתבטא על ידי החבור בין צמר ופשתים… המקומות היחידים שהותרו בהם הצמר והפשתים יחדיו היה במשכן ובמקדש שכך היה בחלק מבגדי הכהונה, מלבד בציצית שיש בה תכלת שהותר בה צמר ופשתים… כנראה שזו ההגנה שלנו כנגד החבור של עשיו וישמעאל.

להרחבה בנושא גלות ישמעאל עי’ בספרנו “גלות ישמעאל – שורשי הבעיה ודרכי תגובה“.