גסות הרוח בדיון הצבורי

ברשות הרבים הישראלית מתנהלים דיונים על נושאים כבדי משקל. אכן, כל אחד חושב שהשקפתו היא הנכונה ואין בלתה. יחד עם זאת אמור לי מה תהיה תגובתך לתרחישים מסוימים וכיצד היא תהיה, ואומר לך מי אתה.

כשיהודים זקנים באים בימים בגילו של אביך או יותר מגלים דעתם בכאב ואתה מגיב להם כאילו הם חבריך מספסל הלימודים הווה אומר שאתה גס רוח, גם אם חושב אתה עצמך כמועמד הטבעי והטוב ביותר לראשות הממשלה.. כשאדם זקן אומר ועושה ומתאמץ מאד למען רעיון מסוים אולי אין זה חייב לשכנע אותך שהוא צודק, אבל זה חייב לגרום לך לכבדו, ולא רק בהתנהגות חיצונית שהיא גם כן חשובה, אלא בהכרה פנימית, ולא – אין אתה שווה מאומה, גם אם אתה מופיע ביהירות מול כל מקרופון רענן.

כשהיהודים זקנים אלו בנוסף לכל הם לכל הדעות גדולי תורה וחכמים ואתה מגיב כאילו אתם באותה דרגה, זו גסות רוח כפולה ומכופלת. גם אם אתה חושב שאתה גילית את האור.  ולכן ייסדת מפלגה חדשה. או טיפסת במעלה המקומות במפלגה קיימת. או שאתה סתם עיתונאי עם מקלדת חסרת מעצורים.

כשיהודי כזה שתגובותיו בדרך כלל מדודות ועדינות יוצא מכליו וכותב בכאב גדול ובזעם. והצד השני מגיב בתימהון מעושה ושואל: היכן עדינותו כאילו שברור מאליו שהוא בעמדה לפקח על מידותיו של הישיש ולתהות עליהן. וזאת במקום לעצור לרגע לצאת מתוך הנגיעות ולחשוב: אם אדם עדין כמוהו בן תורה ששקוע אך ורק בלימוד מגיב כך, האין זה מעיד על חומרת הנושא? לא לחשוב כך, לא להעריך הקרבה כה גדולה של ישישים למען הרעיונות שהם מאמינים בהם, ולהגיב כאילו מדובר  בבן גילך ובן מעמדך ולהתעלם מכך שאחרי הכל הם מקריבים למען ערכים, זו גסות רוח מהסוג הגרוע ביותר.

תמיד עמדנו על גסותם של הגרועים שבאנטישמים שלבם לא זע למראה ישישים שברגעיהם האחרונים בחרו להניח תפילין ולהתפלל. לא, לא צפינו שישחררום, לא ציפינו שירחמו עליהם, לא חשבנו לרגע שיימנעו מלעשות מה שחונכו לכך ומה שהתכוננו, אבל כן חשבנו שיכבדו ולו במשהו את התנהגותם האצילית של קרבנותיהם. אבל הם היו גסי רוח ולא יכלו אפילו להרגיש קורטוב של כבוד כלפי קרבנותיהם.

על חספוסם וטפשותם של אלה שלא ידעו להעריך את נחישותם של אנשי המחתרת המתסביצקית בגטו ורשה שנחשפו לעין כל בזמן חיסול המרד ובמקום לעמוד ולהעריך (כמו שקצין נאצי נדיר אמר במקרה דומה: “עם כמו שאתם איש לא יוכל לנצח”) בזו והמשיכו כאילו מאומה לא קרה. אין צורך להאריך בדברים, אך הכאב גדול מאד כשרואים שגם בקרב עמנו הציניות רוווחת ובמקום לבוא ולומר ראו עד כמה זקנים נשואי פנים אלה מטריחים עצמם יום אחרי יום. הם מתווכחים אתם כאילו מדובר בשוה אל שווים. מדובר כאן בגסות רוח המהולה במערך ערכי ירוד ובטפשות גבוהה.

כאלה רואים בתקשורת הכללית וכאלה רואים גם בקרב תגובות של צבור דתי כזה או אחר או של אוהדי ונציג מפלגות קיקיוניות שאת גזר דינם כבר קיבלו מידי ההמונים, וכולן, כל התגובות מהסוג הזה מהוות תעודת עניות גדולה למערך המוסר והתרבות של הרבדים האלה בעם.

מי שבטוח בדרכו ובדעותיו אין לו בעיה לכבד כל בעל דרך אחרת ודעה אחרת. מי שמאבד כל רסיס של אנושיות בבואו להגיב לאנשים נכבדים כנ”ל הוה אומר שמלבד אישיותו הרופסת הוא גם כנראה לא בטוח בדרכו כמו המלאך שנאבק ביעקב, שכאשר ראה שלא יכול לו התחיל להתנהג בצורה לא ראויה ופגע בכף ירכו.

מי שלא מכבד את מי שמקריב עבור ערכיו, גם אם הם שונים מערכיו שלו, כנראה שלו עצמו אין ערכים שהוא מוכן להקריב עבורם.

הדברים הקצרים דלעיל נכתבו בלא שכוונו בהכרח למישהו מסוים, בודאי לא במיוחד אליך הקורא או אל מי שאתה אוהד, אך אם אתה נפגעת כנראה שנפגעת בצדק והדברים אכן כוונו אליך.