ב”ה טבת תשע”ה
מכתב אישי למר בנט ולחבריו
תחת כל מקרופון רענן ומעל כל לוח מודעות אנו שומעים כי אינכם מתנצלים. כך ניסח הקופירייטר, וכך ציווה יועץ התקשורת שלכם לומר. על פניו זה נשמע נהדר. זה נשמע ישראלי, קצת חצוף, קצת חברהמני, ומשדר הרבה בטחון עצמי. וכמי שחפצים חיים פוליטיים נוחים בעולם בו הכל פופוליזם, אתם מצייתים ואומרים, אומרים ואומרים, עד שהמשפט הזה היה לכם ולנו לזרא, עוד בטרם החלה תעמולת הבחירות הרשמית.
אבל באמת, מר בנט, כדאי מאד שתתנצלו, ואפילו תבקשו מחילה, הרי אפילו יום הכיפורים אינו מכפר על עברות מסוימות עד שתבוא התנצלות.
אנסה לעזור לך מעט ולספק לך ולחבריך רשימת התנצלות שתספק לכם עבודה לפחות עד יום הבחירות:
1. כדאי שתתנצל בפני מניחי היסוד של המפלגה עליה השתלטת – בפני הרב יעקב ריינס ז”ל, הרב משה צבי נריה ז”ל, ד”ר ורהפטיג, ז”ל משה חיים שפירא ז”ל ואחרים, שפתאום ראש המפלגה שהם הקימו והנהיגו, מעוניין בשיבוצם של כאלה שאינם שומרי שבת ואינם שומרי מצוות, והופך אותם למייצגים של המפלגה, שהייתה פרי הגותם וילד טיפוחיהם, וממנה אותם לדבר בשם המפלגה שפעם היתה מכונה “המרכז הרוחני”, או בראשי תיבות: “המזרחי”.
2. כדאי שתתנצל בפני הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל שאת שמו אתם נושאים בכל עת, ואת דבריו אינכם מקיימים למשל: הרב קוק כתב במכתב להסתדרות המזרחי כי אין בשום אופן להציב נשים ברשימה…
3. כדאי שתתנצל בפני רבים מאד מגדולי ישראל ביניהם זקני העם בחכמה ובשנים בני מאה ומעלה, על לילות נדודי השינה שגרמת להם בנושאים רבים ושונים, כגון חוק הגיור וחוק ה”שוויון בנטל”, על קיצוץ דראסטי בתקציבי עולם התורה, תוך הצבת קריטריונים דראקוניים לקבלת הנותר, ועוד ועוד… ולא נימנה.
4. כדאי שתתנצל על הדרת החרדים מהקואליציה תוך כדי חבירה ל”אחיך” שבעט בך, מר לפיד.
5. כדאי גם שתתנצל, בפני המוני ילדים עניים בני אברכים היגעים באהלי תורה, שאת פרוסת לחמם האחרונה סייעת לגזול. הם עוד קטנים, הם אינם מבינים מדוע כה גאים אתם על שאין אתם מתנצלים.
6. כדאי גם שתתנצל בפני המוני בני הצבור האורטודוכסי שזה כמאה וחמישים שנה נמצא במאבק עם התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית ואילו אתה הצהרת כי אתה רואה בהם “אחים”.
7. כדאי גם שתתנצל בפני אנשים ישרי דרך שראו את ההתנהלות של חבר קבינט היוצא בזמן מלחמה מישיבות הקבינט ותוקף את חבריו שבפנים כאילו הוא שייך לכל היותר לאו”ם ואינו חלק ממקבלי אותן החלטות. האנשים שבפנים חשו נבגדים והאנשים שבחוץ אבדו אמון במערכת.
8. ואולי ההתנצלות החשובה לכם ביותר – עליך להתנצל בפני רבים מאד מבני הציונות הדתית שמרגישים נבגדים, כולל רבנים רבים וחשובים. מדבר אני על כאלה שפנו אלי במר ליבם ותינו את כאבם: הם מרגישים שאחד בא לגור וישפוט שפוט, הם מרגישים שה”משהו” החדש שהתחיל, הסתיים עם השלכתם הם מביתם הטבעי, הם אינם חשים עוד שהמפלגה שהיתה שלהם היא ביתם, הם טוענים כי אורח שהתקבל בסבר פנים יפות השתלט על הבית והשליך חלק מהדיירים הותיקים החוצה.
והרשימה ארוכה. הרי כמעט ולא חלף יום בשנתים האחרונות שלא צברתם, אתה וחבריך, נקודות רבות שיש להתנצל עליהן.
מכל אלה גם כדאי לבקש מחילה, לא רק להתנצל.
התנצלות, מר נפתלי, אינה בושה, היא מכובדת והיא ראויה, וכשנאמרת בכנות, היא גוררת הערכה.
לעומת זאת, הסיסמה השדופה בה אתם משתמשים, היא באנאלית והיא פאטתית, מעוררת גיחוך, ואצל רבים, גם זעם.