מדוע ה”מנהיגים” לא מתעוררים, ולוחמים נגד לומדי תורה

הרב דסלר כותב (מכתב מאליהו ח”ג עמ’ 352) שגם מי שלא רואה את יד ה’ במעשי חסד פלאיים או בדין קשה מעבר לטבע, בשעה שההנהגה מתהפכת מעומק הדין לשיא החסד, כל אחד יראה את יד ה’ ואיש לא יוכל לטעון שמדובר בהנהגה טבעית

והנה בשנתים האחרונות עברנו מהפכים, מעומק הדין הקשה שהיה בשמחת תורה תשפ”ד למערכת עצומה של גילויי השגחה וחסד הבורא בכל החזיתות כשאיש לא יוכל לומר שחכמתו היא שעמדה לו כי בחלק גדול מהאירועים היתה ההצלה וההצלחה “ללא מגע יד אדם”. וגם באותם אירועים בהם פעל הצבא הצלחותיו היו מעל לכל המקובל והמשוער ומעבר לכל הסתברות סטטיסטית.

להנהגה המדינית המשפטית והצבאית הדבר לא שינה מאומה. והם מפטירים כדאתמול.

למעלה מזה כשרואים הצלחות כבירות בשטח וקציר עלוב בפועל גם זה אמור לעורר את המחשבה והנה, אחרי שנתיים של הצלחות כאלו, שוב ניצבים מול עולם עוין, ונראה כי מצבנו נשאר כפי שהיה בטרם החל הכל (מבחינות מסוימות, לא מעטות). ממש ככתוב בפרשת התוכחה “זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף…” (דברים כ”ח ל”ח).

כתוב בספר הזהר על פרשת כי תשא. שהערב רב שעלו עם בני ישראל ממצרים, היו כולם מצרים והם היו חרטומי מצרים ומכשפיה. כל הערב רב היו החרטומים והמכשפים. וכך, מספר ספר הזהר, היה המעשה, כשראו המכשפים והחרטומים כי משה עושה מעשים פלאיים שלא כדרך הטבע, שהם לא מסוגלים לעשות, החליטו לעשות עצמם רוצים להצטרף לעם ישראל לשם מה שמכונה היום “ריגול תעשייתי” ולגלות מבפנים את סודותיו של משה כי בטוחים היו שמדובר בכישוף.

ובמאמר מוסגר: רואים כיצד כיון הרמב”ם לדברי הזהר, כשכתב (הלכות יסוה”ת פרק ז’) שניסים אינם ראיה מוחלטת, אפילו לא ניסי יציאת מצרים ומי שמאמין על פי הניסים יש בלבו דופי שאפשר שייעשו בלט או בכישוף ומעמד הר סיני הוא ההוכחה המוחלטת. והנה מכשפי מצרים שראו את ניסי יציאת מצרים המשיכו לחשוב  שהדבר נעשה בלט או בכישוף.

באו למשה רבנו, אומר הזהר, ואמרו לו כי רוצים הם להתגייר, אמר לו הקב”ה – אל תקבלם. אמר משה ודאי הדבר נאמר מתוך ההנחה שהם רוצים להנות ממה שמצפה לעם ישראל בלי שסבלו את הסבל שסבל העם, אבל, הניח משה, הם יבואו ויתרשמו ויאמינו בה’ ויהיה קידוש ה’ גדול כמו שקרה ליתרו. וגיירם. והם הם ערב רב. ומה פירוש המושג ערב רב? אומר הזהר –  הערב מחולק לשנים ערב גדול (-ערב רב) וערב קטן והערב הגדול מתחיל מיד אחרי השעה הששית וזה הזמן בו פעלו המכשפים הגדולים. וזהו שנאמר “וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר” ודרשו חזל בא שש ומשה לא בא וזה היה הזמן שעשו את העגל ובראש הערב רב עמדו ראשי מכשפי מצרים שהם יונוס ויומברוס בניו של בלעם. והם רצו לעשות צרוף של שור וחמור ומכיון שהמכשפים היו מצרים עליהם נאמר “אשר בשר חמורים בשרם” וגם ראשיהם היו כאמור בניו של בלעם שהיה רוכב על האתון, כך שבחינת החמור כבר היתה בידם, עשו עגל להשלים את צורת השור והחמור (עד כאן על פי הזהר) ונוסיף ונאמר שהצרוף של שור וחמור מסוכן מאד לעם ישראל כמו שנאמר “לא תחרוש בשור וחמור יחדיו והוא הצרוף של עשיו וישמעאל ועמלק היוצא מתוכם כפי שהארכנו בספרנו “גלות ישמעאל”.

והנה אותם ינוס ויומברוס וכל קהל חסידיהם מכשפי מצרים, שמכונים “ערב רב”, ראו לא רק את ניסי יציאת מצרים אלא גם את מעמד הר סיני ועל מעמד זה אי אפשר לומר שהיה בלט או ככישוף כפי שאמר הרמב”ם שם בהלכות יסודי התורה, ובכל זאת לא השתנו ונותרו כפי שהיו, מאומה לא השתנה אצלם, היתכן?

על הגמרא במסכת גיטין המתארת כיצד אונקלוס הגר העלה באוב את טיטוס ובלעם ושאלם מה דעתם על כך שיצטרף לעם ישראל. והם יעצו לו אדרבא להציק לעם ישראל. אומר מהר”ל, שבלעם היה גרוע מטיטוס שכן הוא יעץ להצר לעם ישראל מסיבה אידיאולוגית ואילו טיטוס יעץ לעשות כן מסיבה פרגמטיית. טיטוס אמר שקשה להיות יהודי שהרי יש להם הרבה מצוות, ואילו בלעם אמר שכדאי לעשות צרות לעם ישראל כי כל המיצר לישראל נעשה ראש. וזאת משום שבלעם, אומר מהר”ל, הוא “רע בעצם”.

וממילא מובן שבניו ותלמידיהם גם הם היו מסוגו של בלעם אלה יכולים לעמוד מול הר סיני ולהשאר אטומים מתנגדים ונלחמים.

כי יש רק דבר אחד שיכול לעזור והוא – לימוד תורה, כמו שאמרו רבותינו “אמר הקב”ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין” ואומר רמח”ל שכיון שבורא היצר אומר שהתבלין היחיד המועיל הוא לימוד תורה הוה אומר שאין תרופה אחרת.

לפני רבות בשנים, עת ערכנו את הסמינריונים הראשונים שבהם השתתפו מסלטה ושמנה של החילוניות הישראלית. כולם הודו כי קבלו הוכחות חד משמעיות על מציאות האלוקים ואמיתות התורה. ובכל זאת אלה שהחלו ללמוד תורה יישמו את המתבקש מההוכחות והאחרים בדרך כלל לא.

יכולים שופטים ופוליטיקאים לראות ניסי ניסים מכאן ועד רום שמים ולהישאר במקום בו הם עומדים.

ובמיוחד לאור מה שנאמר  בתיקוני הזהר (עמ’ קמד) שבתקופת עקבות משיח יהיו המנהיגים מסוגם של הערב רב. והכל ברור ומובן.

מובן אפוא מדוע למרות כל האירועים שאיש לא יוכל לטעון כי התרחשותם האי פועל ידיו וחכמתו עמדה לו, וברור לכולם שמדובר בצרופים בלתי נחזים מראש ובלתי תלויים  בידע האנושי וביכולתו, יוצאים למלחמת חרמה חסרת תקדים נגד לימוד התורה. כי יודעים הם שזה הדבר היחיד המאיים על האג’נדה שלהם.