יוסף יפה התואר ודניאל איש החמודות

ב”ה                                                                                                                           
יוסף יפה התואר ודניאל איש החמודות
 
השוואת דמויות בתנ”ך עשויה לסייע להבין את אישיותם, את שעבר עליהם ואת מה שיש ללמוד מהם.
יוסף הצדיק ודניאל איש חמודות היו אישים מאד דומים זה לזה.
יוסף היה יפה תאר ויפה מראה ואביו הלבישו בגד מיוחד – כתונת פסים. יש מקום להניח שכתונת זו הדגישה את יפי תארו.
דניאל נקרא “איש חמודות” ומתואר כ”טוב מראה” (פרק א’ פס’ ד’) חמודות מהוה במקום אחר תואר לבגדים שכך מוגדרים בגדי עשיו (בראשית כ”ז פס’ ט”ו) ואמרו חז”ל כי עשיו חמד את הבגדים האלה מנמרוד והם הם בגדי אדם הראשון. כשהיו נמרוד או עשיו לובשים את הבגדים האלה היו חיות הבר פוחדות מהם מפני הקדושה שהקרינו שהרי היו כותנות העור שהקב”ה תפר לאדם ובתורתו של רבי מאיר מכונות הכותנות האלו “כותנות אור”.
ראיתי באחד הספרים כי בצד הצער של יעקב על אבדן יוסף, הצער גדל עוד יותר כי חשב ש”חיה רעה אכלתהו” ואם אכן היה ביוסף צלם האלוקים כפי שראוי שיהיה החיות היו אמורות לפחד ממנו…
ובאמת פחדו החיות שהרי כשהשליכו האחים את יוסף לבור היה הבור מלא נחשים ועקרבים ואלה לא הזיקוהו.
לימים השליכו את דניאל לבור, לגוב האריות, והאריות לא התקרבו להרע לו…
יוסף נקרא לפתור את חלומותיו של המלך פרעה ודניאל נקרא לפתור חלומו של נבוכדנצר.
פרעה היה ראש המעצמה הגדולה בדורו כמו שנבוכדנצר היה ראש המעצמה הגדולה בדורו. לא פלא אפוא שבהיותם בעמדה כזו גילה להם הקב”ה באמצעות החלום ובאמצעות פותר החלום, את אשר עתיד להתרחש בעתיד הקרוב.
יוסף נותן לפרעה עצה לחסוך בימי השפע ומן המחסנים שהתמלאו תבואה עשה יוסף חסד עם כל העמים שסבלו מן הרעב. דניאל נותן עצה לנבוכדנצר לתת צדקה וכך להגן על עצמו…
יוסף עומד מול פרעה
דניאל מול נבוכדנצר
שניהם קושרים את ידי המושלים האלה באזיקים של זהב.. בחכמתם ובתבונתם ובקדושתם…
מצרים ובבל מהוות שני קצוות בסקאלה של כוחות הטומאה. מצרים מיצגת את טומאת החומר ובבל את טומאת הרוח. מצרים היתה שיא של גילוי עריות (התורה פותחת את פרשת איסורי עריות במילים: “כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו”, וכבר אמרו חז”ל שמצרים היא ראש  ל”ערוות הארץ” והם שטופי זימה) ובבל שיא העבודה הזרה (נבוכדנצר הקיף עצמו ב”אשפים מכשפים וחרטומים”) כנגד מ”ט שערי טומאת החומר הועמד יוסף הצדיק עם קדושתו העליונה. וכנגד העבודה הזרה של בבל הועמד דניאל (שגם אותו עצמו הפך נבוכנדצר לאליל של ע”ז) דניאל היה משבט יהודה השבט שמבטא את המאבק בעבודה זרה ששם הוי’ה טבוע בשמו. וכל מי שכופר בעבודה זרה נקרא יהודי.
לעתיד לבוא יבואו שני משיחים. משיח בן יוסף שינקה את הארץ מטומאת מצרים ומשיח בן דוד שיביא את אמונת הייחוד לכל מקום וממילא ישים קץ לכל סוגי העבודה הזרה.
עם ישראל עומדים לקבל תורה בסיני צריכים הם לבער את טומאת מצרים ואכן בסופו של תהליך ניצלו את מצרים ורוקנוה מכל. (כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים) או אז יכלו לעמוד ולקבל את התורה. את התהליך החל יוסף.
בבבל עמדה להתפתח  התורה שבעל פה בה התפתחה נבואת החכמים ולכן שם צריך היה להאבק נגד העבודה הזרה חכמי ישראל כלעומת חכמיו של נבוכדנצר, את התהליך הזה החל דניאל.
איש החמודות – מחד ויפה התואר מאידך מביאים אותנו ליום בו יחזור הדוד ויאמר בפה מלא “כולך יפה רעיתי ומום אין בך”.