מנין הסמכות לשטות ביהודי העולם?

בהיות מר בנט שר התפוצות, ביקר בארה”ב ונכנס לבקר במקום הפולחן של אחת הקהילות הקונסרבטיביות. כשספג על כך ביקורת אמר ביהירות ומתוך שגעון הגדלות המפורסם שלו, כי הוא כשר התפוצות אחראי על כל יהודי העולם. כותב שורות אלה הגיב במילים אלו: “ההגדרה שלו היא הגדרה שחצנית, שקרית ומתנשאת מלאת גאווה, בתור שר התפוצות הוא לא אחראי אפילו על יהודי אחד מיהודי העולם, הוא אחראי על היחס של מדינת ישראל ליהודי העולם. הוא חצוף ושחצן”. (דברים שנאמרו בתוכנית “על הפרשה ועל השבוע” בחודש טבת שנת תשע”ו (!!!) והועתקו בשם אומרם בערוץ 7 ובכלי תקשורת נוספים). הדברים נאמרו זמן רב לפני שהתארים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד בכל שיח אודות ראש הממשלה.

כנראה עלינו להתנצל ולהודות: לא דייקנו בדברים. כיום מתברר שהתנהלותו של שר התפוצות בשנת תשע”ו ודבריו להסבירה מובנים למפרע על פי דרכה של ממשלתו כיום.

כי הגדרתו של מר בנט כאילו הוא אחראי על כל יהודי בעולם, הגדרה המעמידה אותו בשורה אחת עם דון קישוט איש למנשה, מסבירה את התנהלותו של ה”סנצ’ו פנצ’ה” שלו, מר מתן כהנא.

מתן כהנא מקדם “רפורמות” (וכבר דובר על חוסר הטאקט בשימוש במילה זו על ידי אדם שמתנגדיו מטיחים בפניו אשמה שהוא תומך בתנועה הרפורמית) בכל תחומי הדת, החל מכשרות דרך מוסד הדיינות וכלה בגיור.

ויש להבין.

אלה היודעים שחוקי התורה הם חוקי האלוקים, הם הם כללי ההשתמשות שהורה בורא העולם להשתמש על פי הם בעולם שברא. אין להם כל שאלה על הסמכות. בורא העולם מוסמך לצוות על כלל באי עולם, ועל כל אחד ואחד מהם כיצד להתנהג.

אך אלה שלא מכירים בכך ורוצים ליצור חוקים לבד יצרו מערכות של הליכי קבלת החלטת ובמדינות דמוקרטיות חוקים והנהגות נקבעים על פי דעת רוב האזרחים כפי שבאה לידי ביטוי על ידי הנציגים שבחרו.

כשמדובר על החלטות הנוגעות לאזרחי המדינה שהפקידו בידי הנציגים סמכות להפקיד בידיו של כל פקיד סמכויות  כאלו או אחרות, יש להתוכח על איכותן של ההחלטות, על התועלת שהן תבאנה או על הנזק שתסבנה, אך אין וכוח על הלגיטימיות שלהן. כי למרות שעמדות הכוח של שרי ממשלה זו ובמיוחד של אנשי מפלגתו הקיקיונית של ראש הממשלה נחמסו בדרכי מירמה וסחטנות, מבחינת חוקי המדינה הדמוקרטית-כביכול יש להן לגיטימיות. אבל כשמדובר על החלטות שהשפעותיהן חורגות מתחומי המדינה הנידונה, החלטות שתשפענה על יהודים רבים ברחבי העולם כמו חוקי הגיור. נשאלת השאלה: מי שמך? אין לך את הסמכות המקצועית, לא את הידע הדרוש ולא את ההסמכה המתבקשת. מנין יונק אתה אפוא את סמכותך?

בעבר הוקם משרד בכנסת שנקרא נציב הדורות הבאים, תפקידו של הנציב הוגדר כמי שאמור לבדוק כל חוק וכל החלטה האם הדורות הבאים לא ייפגעו ממנה. קל וחומר שיש למנות מאן דהו שייפקח האם ההחלטות לא פוגעות ביהודים מעבר לים שכלל לא נשאלו לדעתם. (האמת – המשרד הוקם לספק תפקידים לחבר’ה).

כאן באה מגלומניותו של מר בנט וסותמת פרצה. אלה שנתמכים על ידי בודדים מאזרחי מדינת ישראל מרגישים שגורל כל יהודי בעולם נתון בידיהם.

ואם בתחילה שאלנו הכיצד, הרי לא נבחרו לייצג את אותם יהודים שמחוץ לגבולות המדינה. נענה ונאמר: ואת היהודים שבתוך גבולות המדינה הם כן מייצגים?

מבחינתם, אם מבינים הם שאפשר להוביל מהלכים שנוגעים לאזרחי המדינה הגם שמיעוט קטן בלבד תמך בהם (ששה מתוך מאה ועשרים זה בדיוק 5%, וגם האחוזים הבודדים האלה רומו) אין כל סיבה שלא יחקקו חוקים הנוגעים לכל יהודי העולם הגם שלא קיבלו כל סמכות וכל הסכמה לייצג אותם.