גדולי הדור – לכלא!

יהדות מזויות שונה- הרב מרדכי נויגרשל- תמונת פוסט

מדינת ישראל מתהדרת בתארים “דמוקרטית” ו”יהודית”. גם אלה שאין דעתם נוחה מהחוליה השניה בהגדרה, ולדעתם לא צריכה המדינה להיות מוגדרת כ”יהודית” יגדירוה בהתלהבות כ”דמוקרטית”.
במדינה דמוקרטית וק”ו בכזו המתימרת להיות יהודית יש לעשות הכל שכל אדם יוכל לחיות על פי אמונתו.
אמונתו של יהודי מאמין מורכבת מהמרכיבים דלהלן:
1. מציאות הבורא
2. תורה משמים ויש לציית להלכותיה ללא כל פשרות והסתייגויות. תורה זו היא ספר הוראות הפעלה של האדם והעולם.
3. התורה מאצילה לחכמי ישראל שבכל דור סמכויות ומחייבת  כל יהודי לציית להם. למצוות החכמים שבכל דור יש דין ככל מצוה שציותה התורה שנאמר “ועשית ככל אשר יורוך” (וכתב הרמב”ם בתחילת ספר המצוות שהציות לתקנות וגזרות חכמים הוא דין תורה לכל דבר וענין)
למנוע מיהודי מלקיים את אחת המצוות האלה הריהו כפיה חילונית ומניעת אפשרות לאדם לחיות על פי אמונתו היהודית.
אשר על כן, כל הדיון אודות הקנסות שרוצים להטיל על המסרבים להתגייס לפי ה”מתוה” המתהוה בין אם מדובר על קנסות כספיים ובין אם מדובר על מאסר וענשים גופניים הינו דיון אנטי דמוקרטי בעליל. הבחורים שלא יתגייסו יעשו זאת עקב החובה הדתית לציית להוראת רבותיהם. וממילא לא עם הבחורים יש למדינה דין ודברים אלא עם רבותיהם, ורבותיהם הישירים כפופים לדעת גדולי הדור וממילא שם הכתובת לסנקציות לעונשים וכד’. בבוא היום יהיה צורך להכניס אישים כמו הרב שטיינמן לכלא ואז יזכה לשיא נוסף – האיש המבוגר ביותר והישר ביותר השוהה בכלא כלשהו בעולם.
את התובנה הזו כתב מי שהיה ראש ישיבות בני עקיבא הרב משה צבי נריה במאמר שהתפרסם בשנת תשכ”ח בהוצאת גווילין תחת הכותרת “בני הישיבות וגיוסן” כותב הרב נריה, בין השאר:
“ראשית דבר יהיה נא ברור ומודגש כי אם מישהו חושב שהעובדה שבנים אלה אינם מגיעים לצה”ל בגיל המקובל – זוהי אשמה, הרי לא אשמת בני הישיבות היא אלא אשמת ראשי הישיבות. בני הישיבות אינם אשמים, אינם משתמטים!
חלק ניכר מבני הישיבות היה מתגייס ברצון לצה”ל במועדו וממלא כל משימות הצבא שכם אחד עם חבריו בני גילו  ולא רק ממלא משימות חובה אלא גם מצטיין. אולם כמו כל חייל שאיננו ממלא תפקיד קרבי באשר רותק לתפקיד חיוני אחר, ככל חייל במחסן הנשק על יד שולחן הכתיבה או שולחן המעבדה שאין הוא רשאי לעזוב את מקומו, אף על פי שמאד היה רוצה להצטרף אל חבריו בחזית, כך גם בני הישיבה רתוקים הם למקומותיהם-ללימודם בפקודת מפקדיהם-רבותיהם.
על פי רבותיהם אלה הם ויתרו על קריירה אישית, על פיהם ויתרו בהרבה  מקרים על חיי שפע וקיבלו עליהם עול חיי צנע ועל פיהם רובם דוחים גיוסם לצה”ל גם שדחיה זו מציקה להם מאד (ביחוד בגיל צער עת טרם עמדו על דעת רבותיהם).
וכיון שכאמור לא על בני הישבות התלונות אלא על ראשי הישיבות חובה היא להסביר דעתם, לנסות להבין לרוחם של המפקדים המרתקים מאות צעירים ואינם  מוכנים לשחררם”. עד כאן לשונו של הרב נריה.
מאחר ויש להניח כי את הדברים הפשוטים האלה ודאי מבינים האישים שנבחרו לוועדה הדנה בנושא גיוס בני ישיבות אין לנו אלא להסיק כי ההצעה לכלוא בני ישיבות אינה אלא הצעה לקחתם כבני ערובה לרבותיהם… או אולי חדלה המדינה להיות דמוקרטית? חדלה להיות יהודית? חדלה להיות גם זה וגם זה?