ראיתי אתכם נדחקים בין ההמונים בלוית הרב אלישיב, בלבושכם העממי ובכיפותיכם הסרוגות ורבים מכם בסנדלים תנכיות. הגעתם עד קרוב מאד לביתו של הרב למרות הדוחק הנורא.
ראיתי אתכם בשיחות של הרב וולבה ובחדר ההמתנה של הרב פישר כמו גם בשיעורים של ילחט”א הרב אשר וייס. ידענו כי גם אם יש אי אלה חילוקי דעות בינינו בנושאים שונים הרי חושקים אתם בקשר לעולם התורה, הדבר האחרון שעלה בדעתכם הוא להתנתק מעולם התורה ומעולמם של גדולי התורה המכונים חרדים.
יודעים אנו כי בעומק לבכם מרגישים אתם כי נבגדתם על ידי שלוחיכם. אותם שלוחים המובילים “רפורמה” בשרותי הדת בלי להתיעץ עם הרבנים עצמם ולמעשה לוחמים שכם אל שכם עם הרחוקים ביותר מתורה ויראה נגד כל דבר שריח יהדות נודף ממנו.
השלכתם יהבכם על המפלגה החדשה שהוקמה על ידי נפתלי בנט והאמנתם כי יביא אור ואחדות בקרב המוני בית ישראל. האמנתם כי מדובר בבית יהודי באמת.
ודאי לא העלתם על דעתכם כי מדובר במהלך שבו יאחד אתכם המנהיג הצעיר והבלתי מנוסה עם הקיצוניים שבין החילוניים תוך כדי הקרבת כל קשר לעולמה של תורה.
ודאי לא העלתם בדעתכם כי מדובר בניתוק מעורר חלחלה מעולמם של גדולי תורה.
יודעים אנו כי לא הייתם רוצים שבשמכם יקבלו מתוה המצהיר כי בארץ ישראל עלולים אנשים למצוא עצמם ראוים, על פי חוק מדינה, להיכלא ולהענש רק בגלל רצונם להוסיף וללמוד תורה.
יודעים אנו כי כלל לא הייתם רוצים להיות בין הבריונים שאין להם כל אימה מ”רבם דקרו” “רבם דחפו”.
איני יודע מה יש לי להציע לכם לעשות רציתי רק לומר לכם שאנו יודעים את אשר בלבכם. ומקווים יחד אתכם כי יבוא יום שבו תמצאו את האומץ לומר לשלוחיכם בפה מלא – לא לילד הזה התפללנו!