עדכונים ל”גלות ישמעאל” לאור ה”אביב הערבי” והגרעין האיראני.

במהדורתו הראשונה של הספר גלות ישמעאל לא הודפס תאריך ההוצאה. העירו לי כי היה צורך לכתוב את התאריך בספר זה במיוחד. שכן על הקוראים בימים יבואו לדעת, כי הספר נכתב הרבה לפני ה”אביב הערבי” ותהפוכותיו. שכן הדברים הכתובים בספר שופכים אור על פי מקורותינו על משמעות התהליכים (שכשלעצמם מביאים עמם חושך רב).
במאמר קצר זה רצוני להביא כמה הארות ועדכונים לנאמר בספר בהרחבה.
א.      “כבר דובר על הליכתו המוזרה של עשיו לישמעאל ונישואיו עם מחלת בת ישמעאל וכלשון הפסוק: וירא עשיו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם על נשיו לו לאשה”. ואומר ה”אור החיים” הקדוש כי סיבת יצירת הברית עם ישמעאל היתה כדי לגרום שהברכות יחולו על הבנים שיצאו מהשותפות החדשה הזו.
כלומר, כשהשותפות בין עשיו וישמעאל תצא אל הפועל, ה”חרב”, הלוא היא ברכתו של יצחק לעשיו, תגיע לידי ישמעאל. באמת בני ישמעאל (האיסלאם הוא הוא ישמעאל כפי שאומר האברבנאל ור’ יוסף אלבו) זועקים זה מכבר “דין מוחמד בסיף” – להשליט את דת מוחמד בכח החרב. אך רק בדור האחרון הוצאה החרב מנדנה כאיום כלפי עם ישראל בכל מקום שהם.
השותפות בין עשיו וישמעאל החלה לצאת אל הפועל במלחמת העולם השניה כפי שתואר בהרחבה בספרנו הנ”ל. ואכן מאז החל להט החרב המוסלמית להתהפך מעל ראשנו.
ואולם, אי אפשר להשתלט על עם ישראל בכח החרב אלא בשעה שישראל אינו עושה רצונו של מקום ככתוב בברכת יצחק לעשיו: “והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך” (בראשית כ”ז מ’) וכפי שמסביר רש”י: “כלומר, כשיעברו ישראל על התורה ויהי לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ופרקת עולו וכו'” ולכן צריך פעולה משולבת: לדאוג שישראל יעברו על התורה ולהניף את החרב.
כיום רואים כי לפעולה משולבת זו שילבו עשיו וישמעאל ידיים, אומות עשיו – מדינות המערב – מזרימות מכל עבר כלי משחית רוחניים, וישמעאל מניף את החרב.
הכל החל סמוך ונראה למלחמת העולם השניה במאה השנים שקדמו לה, מדינות אירופה החלו להעניק ליהודים זכויות, ובד בבד החלה ההשפעה שבאה לידי ביטוי על ידי תנועת ההשכלה והרפורמה, ובעקבותיהם סחף עצום של פריקת עול תורה ומצוות, סחף שהקיף את אירופה ואמריקה שהקהילה היהודית בה הלכה וגדלה, ובד בבד התרחקה מן התורה ומצוותיה. ובהמשך – הוליווד ומוצריה, תעשית הבידור והחטא המגובים על ידי פילוסופיה מערבית ניהיליסטית קלוקלת המתירה הכל ומותירה את כולם חשופים לשלל פיתויים המידרדרים והולכים. בכל אלה ידו של עשיו רב לו להכשיר את הקרקע לשותפו הסמוי לקחת את חלקו בשותפות ולהרים את החרב…
ויש להוסיף לנאמר את שאומר הרב הוטנר במאמר ט”ו על חנוכה וז”ל: “מצינו בדברי חכמים שבין יעקב ועשיו מתקיים יחס של “כשזה קם זה נופל”, אם יאמר לך אדם על ירושלים ורומא ששתיהן בנויות או שתיהן חרבות אל תאמין. ואם יאמר לך אדם שאחת בנויה ואחת חרבה תאמין… ואילו בנוגע לישמעאל לא נאמר כלל יחס זה של “כשזה קם זה נופל” ואין הוא נבנה כלל על חורבנם של ישראל”. לאור דברים אלה מובן  מדוע דוקא עשיו קיבל את התפקיד להפיל את ישראל רוחנית שכן ישמעאל עצמו אינו רגיל להוריד את ישראל כדי להתרומם אך כדי להשתמש בחרב חייב עם ישראל לרדת ולשם כך באה הסתתו של עשיו.
ב.      בגמרא במסכת עבודה זרה דף ג’ מתואר כי לעתיד לבא יטול הקב”ה ספר תורה יניחה בחיקו ויאמר כל מי שעסק בתורה יבא ויטול שכר, מגיעים הרומאים והפרסים. הרומאים תובעים שכר על המרחצאות והשווקים שבנו ועל הכסף והזהב שהרבו ושבני ישראל נהנו מהם והשתמשו בהם לרווחת לומדי התורה, והפרסים יתבעו שכר על כי עשו הרבה מלחמות וכבשו הרבה כרכים והכל, לטענתם, בשביל ישראל. הקב”ה יענה לשניהם: “לי הכסף ולי הזהב… ומלחמות אני עשיתי” – אני הוא זה שסובבתי שהכל יהיה לתועלת לבני ישראל וללומדי תורה ואתם לא התכוונתם.
כמה שאלות:
1.      כיון שאינו מזכיר את יון ובבל פרושו שרוצה להזכיר את העמים שיהיו בפועל לעתיד לבא ולכן הרומאים מגיעים, כיון שכך מנין יבוא הפרסים? ורש”י במקום אומר שהם העמים שיהיו לעתיד לבא?
2.      מה פשר דברי הפרסים “הרבה מלחמות עשינו, הרבה כרכם כבשנו והכל בשביל ישראל שיעסקו בתורה, מכסף וזהב יהודים נהנים אך מה הנאה יש להם ממלחמות הפרסים?
מהר”ל מפראג ב”נצח ישראל” פרק כ”א מלמדנו כי פרס זה ישמעאל. והדברים נפלאים מאד. הרי חז”ל אמרו: “גדולה הסרת הטבעת שהסיר אחשורוש מעל ידו מ-48 נביאים ו-7 נביאות שעמדו להם לישראל”. הסרת הטבעת , שהיתה, אגב במלכות פרס, הועילה לעורר אותם לתשובה יותר מכל הנביאים והנביאות. ומעתה מובנת טענת הפרסים הם יטענו: הרי המלחמות שעשינו וכרכים שכבשנו עוררו את עם ישראל לתשובה. ועל זה יענה להם הקב”ה – אכן כך היה הדבר, אך לא לכך התכוונתם.
רואים אנו מול עינינו את הסרת הטבעת כיצד הפרסים-הישמעאלים מאיימים עלינו ואתם עמי האזור כולם וברור לחלוטין ש”על מה יש לנו להשען – על אבינו שבשמים” בלבד.