הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים

ח”כ פירון האשים את הצבור החרדי בראיון תקשורתי, כי לא די שאינו מתגייס לצבא, גם אינו מתפלל לשלומם של חיילי צה”ל. מכאן ועד הבנה כי מייחל הוא לדבר ההפוך, חלילה, או לפחות שאינו מייחל לשלומם, הדרך קצרה…

איננו שואלים האם הבוס שלו ושאר חבריו במפלגה מתפללים לשלומו של אי מישהו, תשובתו לשאלה זו ידועה מראש. לטעמו של הנ”ל מי שאינו מתפלל כלל מיחל לשלומם אך אינו נוהגל להתפלל. אך מי שכן נוהג להתפלל על כל דבר ורק על שלומם של חיילי צה”ל אינו מתפלל האם אין זה מפני שאינו חפץ בשלומם חלילה?

האם יש האשמה חמורה מזו? ואם האשמה זו שקרית, היש עלילת דם מרושעת יותר מזו?

והיא שקרית. איני יודע אם ח”כ פירון מיתמם או שסתם לא חשב מספיק לפני שדיבר, קשה להחליט באיזה משני המקרים אשמתו חמורה יותר.
כל אדם חרדי מתפלל לשלומם של חיילי צהל נקודה. הדבר בא לידי ביטוי במקומות רבים בתפילה כגון בתפילת “שים שלום” בשמונה עשרה בה אומרים “שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל…” או בתפילת “השכיבנו” שאומרים מידי ערב: “והגן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר וחרב…” ובאופן ישיר יותר בתפילה שאומרים מידי שני וחמישי: “אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן”. ועוד אפשר להוסיף דוגמאות כהנה וכהנה.

אכן, אין אנו אומרים את “התפילות מטעם” וזאת מפני שאין אנו רוצים להכניס את הממלכתיות הציונית לבתי הכנסת, לכן אין אומרים שום תפילה שתוקנה על ידי רשויות מטעם המדינה. הוכוח הוא אפוא וכוח אחר לגמרי – הוכוח אודות המשמעות הדתית של המדינה ומוסדותיה. באי אמירת התפילות הנידונות יש אמירה כלפי המדינה לא כלפי החיילים ששלומם יקר לכולנו.

כל אימת שיש איזה שינוי במצב הבטחוני הראשונים לקבוע שלשה ימי תפילה הם החרדים המאוסים האלה לא שמענו על כך בקיבוצים הדתיים ובמעוזי התמיכה של ח”כ פירון.
ובל נשכח שחוץ מכל הוכוח על גיוס חרדים. בפועל יש חרדים לאלפים בצבא (ראו תוצאות הבחירות בין החיילים) אמותיהם אינן אומרות את התפילה הנידונה גם אבותיהם לא, האם אינם חפצים בשלום ילדיהם?

יש להעמיד את ח”כ פירון לדין על שמוש בשקרים להסתה נגד צבור שלם.