לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים

יהדות מזויות שונה- הרב מרדכי נויגרשל- תמונת פוסט
בשתי נקודות למדנו בפרשתנו כי אין המטרה מקדשת את האמצעים. בפתיחה לציווי הקמת המשכן מצווה התורה על שמירת השבת ודרשו רבותינו כי נחות היה להדגיש שלמרות חשיבותו של המשכן במיוחד לעת כזאת אחרי חטא העגל אין הקמת המשכן מצדיקה חילול שבת גם אם זה יזרז את ההקמה ואת הישועה, שכן אין המטרה מקדשת את האמצעים. זאת ועוד אמרה תורה: “לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת” וזאת למרות שאש המזבח היא לב המשכן ונשמתו בכל זאת הוא שאמרנו: “אין המטרה מקדשת את  האמצעים”.

גם ברעיון שנכתב לעיל בשם הכלי יקר “ויהי ממחרת” שני דברים קרו ביום זה שממחרת יום הכפורים – דינים בין אדם לחברו וההתרמה להקמת המשכן, והסביר כי המשכן צריך לקום מכסף ישר ולא מכסף שאינו כשר.  ושוב ראינו כי “אין המטרה מקדשת את האמצעים”.

מסביבנו יהום הסער. המוסלמים מקדשים את הנשק כל האמצעים כשרים בידי השלטונות לשמר את שלטונם וכל האמצעים כשרים בידי אבירי האיסלם להשליט את דתם. העמים הנוצריים נזכרו לפתע כי בעצם הם נגד הדיקטטורה ובעד חופש לעם, היכן היו הם עד כה מדוע היו חברים כה טובים למובארק ולא עוד, אלא שבאותם רגעים עצמם שהם מטיפים מוסר לשליטים כמובארק וקדאפי ורוממות הצדק הדמוקרטי בגרונם, ממשיכים הם לתמוך בכל מחיר בערב הסעודית ושאר המדינות הטוטאליטריות… מתברר שהכל אינטרסים או במילים אחרות “המטרה מקדשת את האמצעים”.

הסיבה שבגללה אין היהדות מטיפה לקדש אמצעים פסולים המובילים למטרה רצויה היא שכל החלוקה הזו בין מטרה לאמצעים היא חלוקה מלאכותית כל רגע בחיים הוא יחיד במינו ובלתי הפיך ואם לא ננצל אותו כראוי הולך הוא לאיבד ולכן כה חשוב מה נעשה באותו רגע ואין כל מקום לומר שרגע זה אינו חשוב ולכן ניתן לעשת פעולות שליליות העיקר שהמטרה תושג.