אין לנו אחות בבית המלך…

משהו לא ברור 

הלכנו לבחירות בחרנו באנשים “שלנו” ומאז אנו רגועים כי “אחות לנו בבית המלך”.

והנה הגיע משבר שכל מנהלי המאבק בו הם “משלנו”.

שר הפנים, האחראי על הרשויות המקומיות – “משלנו” – מנהיג ש”ס ומיסדה האיש שכולנו סומכים עליו.

שר המשטרה, האחראי על אכיפת החוק – “משלנו” – ימני מסורתי בוגר ישיבה תיכונית (נתיב מאיר)..

שר הבריאות, האחראי על יצירת ההנחיות ועל בריאות הצבור – ודאי וודאי שהוא “משלנו”.

ראש הממשלה, אהוב לבו של הצבור החרדי, הוא כמעט “משלנו”… הרי שכבנו, ועדיין אנו שוכבים, על הכביש בשבילו…

אז מה קורה?        

מדוע אחרי הכל, הצבור מרגיש גם עכשיו, ועכשיו במיוחד, שהמערכת השלטונית נגדו, ורק נגדו, ודווקא נגדו?

הן ההנחיות, הן חלק מהעיריות, ובוודאי המשטרה?

מדוע בכל זאת רודפים במצח נחושה אחרי מפירי החוק בבני ברק, וביד רכה (אם בכלל) אחרי מפירי החוק בתל אביב?

מדוע ההנחיות מתירות הפגנות שאין להן כל השפעה ומשמעות מלבד הוצאת קיטור, ואינן מתירות תפילות???

אולי רוצים לומר לנו שלא נהיה שאננים, כי אין זה משנה ש”אחות לנו בבית המלך”, כי המלך נמצא במקום אחר לגמרי…

אולי רוצים שדווקא התפילות שאנו מתפללים עכשיו ביחידות או במנייני מרפסת תהינה מעומק הלב?

אולי רוצים ללמדנו שתפילה אינה תלויה בדברים שמחוץ לאדם? וכשאין ברירה עליה להתפרץ ממעמקי הלב עוד יותר???

ואם בתפילות עסקינן, תפילות שנאמרות ביחיד, תפילות שגדולי התורה הורו לנו להתפלל איש איש בביתו. קראו נא את השורות דלהלן:

נאמר בתהילים ק”ב “תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה’ ישפוך שיח” ושם בפס’ י”ז – “פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם” מהי “תפילת הערער” המלבי”ם בפירוש המילות שולח אותנו לירמיהו פרק יז פס’ ו’ שם נאמר “והיה כערער בערבה” ורש”י מסביר – ערער – עץ יחידי. כלומר, פנה אל תפילת הערער – אל תפילת היחיד “ולא בזה את תפילתם”… והפסוק הבא: “תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י-ה”…

ובזהר (בראשית כ”ג ע”ב) נאמר שסגולת אמירתו של פרק זה היא להעלות את כל תפילותיו…

כמובן, שההלכה קובעת שיש להתפלל בצבור ואין מקום ליזום תפילה ביחיד על חשבון תפילה בצבור, אך אם נגזר עלינו להתפלל ביחיד נדע ש”לא בזה את תפילתם”.