אין איש שאינו יודע כי הצבעת חצי המליון עבור המפלגות החרדיות (מה שהציב, בין השאר, את יהדות התורה כמפלגה הגדולה ביותר בבירת ישראל בירושלים) הינה קריאת התעוררות לאלה שעומדים למשוך בחוטים.
אין זה סוד כי חצי מליון המצביעים לא הצביעו עבור חברי הכנסת המיועדים שאמנם יהיו חברי כנסת מחמת אותה הצבעה, אך לא אליהם הופנו האצבעות המצביעות. הם גם לא הצביעו למצע המפלגה שאת האות המסמלת אותה הכניסו למעטפה הם גם לא הביעו בכך התפעלות מההשגים שהשיגו המפלגות הללו, הם פשוט צייתו להוראת גדולי התורה.
כולם יודעים זאת, וכולם אמורים גם לדעת שברגע שאותם גדולי תורה יקראו “אין לנו חלק ונחלה, לאהליך ישראל” במידה ונושא השוויון בנטל ימשיך לאיים כפי שהוא מאיים, כל אותם מאות אלפים יתנהגו בדיוק כמצופה מהם. במידה וינסו לגייס בכפיה וגדולי התורה שמאומה אינו עומד מול עיניהם מלבד רצון הבורא וטובתו האמתית של עם ישראל יקראו לסרב באופן מוחלט – תהיה כאן מלחמה חד משמעית
את כל זה אמורים כל אלה שעוררו את הענין המיותר הזה מריבצו לדעת.
האם אנו הולכים לקראת התנגשות בלתי נמנעת? או שמא השכל הישר יגבר? להם הפתרונות שכן אצל שלומי האמונים יש כלל ברזל שאלפי שנים לא הצליחו להזיזו: “אני מאמין שהתורה הזאת לא תהא מוחלפת”
הרי רבים מאד נהגו בימים כתקונם להתלונן קשות על המפלגות החרדיות והישיגיהן על נציג זה או אחר וכד’ גם איימו כי בבוא עת פקודה לא יצביעו עבורם. ואולם ברגע שראו את גדולי התורה יוצאים יצאו כולם בעקבותיהם. וזה מה שעתיד להתרחש עכשיו. גם אלה שבימים כתיקונם הרהרו בקול נגד המציאות הקיימת בנושא הנידון. כשגדולי תורה יצאו פה אחד ויאמר – “לאהלך ישראל” יהיה צפוף מאד באותם אהלים ויחד עם זה יהיה ברור מאד: מי לה’!
קצרי הרואי רואים רק את מה שנמצא מול עיניהם אלה סופרים קולות ומנדטים, מפלגה שקבלה הרבה – יש לה כנראה תומכים הרבה. אלה מוכיחים כי ראשי המפלגה שזכתה בקולותיהם, ומצעה הם הם משאת נפשם למענם ילכו באש ובמים.
בראיה עמוקה יותר הדברים נראים אחרת. הצלחתה של מפלגה שאיש מאנשיה טרם הוכיח יכולת ניהולית כלשהי ואיש מאנשיה אינו איש מעשה מפורסם או איש רוח מפורסם ומעולם לא היה מנהיג אינה נובעת מאמון שנתנו מצביעה בה בראשיה ובאנשיה, אלא מאי אמון שהביעו לכל האחרות אלו שהוכיחו שאינן ראויות לאמון – לדעתם של המצביעים. רבים מאלה שהיה להם “בית טבעי” נטשוהו ובדלית ברירה ניסו דבר שטרם נכשל ולו בגלל שעדיין לא הועמד למבחן. מבחינה זו תוצאות הבחירות של רוב המפלגות מהוות כשלון חרוץ של ההנהגה במדינת ישראל (ובאופן פרדוכסלי גם הצלחתם של החדשות מוכיחה את אותו דבר עצמו).
לעומת כל אלה, המצביעים למפלגות החרדיות חוזרים ומצביעים להן ולא בגלל שכה מתפעלים מהישגי הנציגים יש הישגים, יפים רבים ומרשימים, אך הישגים הם דברים שהזמן גרמן. כשלונות והעדר הישגים לא בהכרח מעידים על אזלת יד וחוסר יכולת של השליחים.
הצבעת חצי המליון ומעלה למפלגות החרדיות הינה הצבעת אמון בתורה ובגדולי ישראל. היא הצהרת אמון של חיילים ממושמעים למפקדיהם הבלתי מעורערים.
ההבדל הוא שאם מחר מחרתים יקראו ה”מנהיגים” הנערצים דאתמול את צבור בוחריהם להקרבה כזו או אחרת ייראו כיצד אלה מגישים להם כתף קרה ומתאדים. שהרי תמיכתם מותנית היתה והיא בגדר אהבה התלויה בדבר…
לעומת אלה, גדולי התורה יודעים שיש מי שניתן לקראו אל הדגל לטוב ולמוטב חצי המליון לא בקשו הישגים, ציות לגדולי תורה ביקשו להביע.
במילה אחת:
למנהיגי הצבור החרדי יש צבא.
למנהיגי המפלגות האחרות יש גדודי אורחים.
אין אפשרות להלחם נגד צבא עם גדודי אורחים גם אם רבים הם מאד.